‏הצגת רשומות עם תוויות חשיבה מחוץ לקופסה. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות חשיבה מחוץ לקופסה. הצג את כל הרשומות

יום רביעי, 18 במאי 2016

7 סימנים שאתם נשמה עתיקה

היום אני רוצה לשתף אתכם במשהו, שמהרגע שאני גיליתי שהוא קיים – הוא העניק לי את תחושת השחרור הגדולה ביותר שיש. מאז שנולדתי, הרגשתי שאני לא כמו כולם.
למרות שניסיתי להשתלב,
למרות שניסיתי לשחק אותה,
לא הצלחתי.
לא הבנתי איך אנשים משחקים את המשחק ויותר מזה – איך הם לוקחים את המשחק הזה כל כך ברצינות. תפסתי את העולם בצורה שונה... ואיכשהו, תמיד הרגשתי שאני ה"משוגעת" וה"לא בסדר". עד שגיליתי ש....   
אני נשמה עתיקה!

הגילוי הזה קרה לפני שנה וחצי בערך,
ומאז טעיתי לחשוב שכולם יודעים שיש דבר כזה שנקרא
"גיל של נשמה".

לכן, כפי שהבטחתי, איגדתי עבורכם 7 סימנים (המשמעותיים ביותר), שדרכם תוכלו לדעת האם גם אתם נשמות עתיקות, מה המשמעות של זה ומה חשוב שתדעו כדי להפוך את החיים שלכם לקלים יותר וזורמים יותר.



סימן מספר 1 – אתם מרגישים זקנים!

הרבה פעמים כשהייתי אומרת למישהו ש"נולדתי זקנה" הוא נרתע מהמילה "זקנה" וישר ניסה לעדן אותה במילים אחרות. אך אם אתם נשמות עתיקות, אתם תוכלו להבין על מה בדיוק אני מדברת.
יש לכם תחושת עייפות פנימית, כאילו כבר ראיתם דברים.
אתם פחות מתחברים לאנשים בגיל שלכם ונוטים ליהנות ולהתחבר לאנשים שגדולים מכם.
כשהייתם קטנים, הצלחתם להתבטא וידעתם דברים שלא היה לכם מושג מאיפה הבאתם אותם. ואנשים התפעלו מכם: "איך ילד בגילך מדבר כאלו דברי טעם?".
אולי אתם מרגישים כאילו הייתם כאן פעם. אתם יודעים דברים שאין לכם מושג מאיפה הם הגיעו ואין לכם הסבר הגיוני לתבונה ולאינטליגנציה שיש בכם, אתם פשוט יודעים דברים! 
אתם חסרי סבלנות לגבי טיפשות ובורות ולא מבינים איך אנשים אחרים לא רואים או מבינים על מה אתם מדברים. 
  
סימן מספר 2 - קשה לכם להשתלב ולהתאים את עצמכם למסגרות.
אתם לא סובלים מסגרות ולא מבינים חוקים או מגבלות. אתם לא מסוגלים להיות בתוך מסגרת שחונקת אתכם ואני אפילו אקצין ואומר- שאתם תעדיפו למות מאשר להפוך להיות כמו כולם.
האמת היא, שאולי ניסתם להיות כמו כולם, כדי להשתלב, אבל אתם עושים בזה עבודה גרועה. זה לא בשליטתכם, אתם פשוט לא מסוגלים להבין איך אנשים אחרים מסוגלים לעשות את זה... כי ככל שאתם עושים כמו כולם, הנשמה שלכם צועקת "הצילו, אני רוצה את החופש שלי".
קשה לכם עם משפטים בסגנון של: "זה בלתי אפשרי", "ככה זה", "זו המציאות". אתם יודעים שהם לא נכונים ואתם יודעים שאין באמת מגבלות, זה רק משהו שבני אדם המציאו.
אם רוב החיים שלכם הקפתם את עצמכם בנשמות צעירות, יכול מאוד להיות שאולי עברה בכם המחשבה "אולי אני באמת משוגע. אולי אני באמת לא מבין פה משהו... כי אף אחד אחר לא רואה את זה". אז לא, אתם לא משוגעים, אתם פשוט נשמה עתיקה.
ואתם לא לבד. יש עוד הרבה כמוכם.  

 סימן מספר 2.1 J  – אתם לא אוהבים שלוקחים לכם את החופש שלכם.
אתם זקוקים לחופש בכל המובנים!
חופש מחשבה
חופש פעולה
חופש ביטוי
חופש לחיות את החיים שאתם באמת רוצים לחיות.
אתם לא אוהבים מגבלות, לא אוהבים שאומרים לכם מה לעשות, ולא מוכנים שיגידו לכם איך לחיות.
  
סימן מספר 3 - יש בכם עומק!  
יהיו כאלו שיחשבו שאתם חופרים או מתחכמים. אך זה לא נכון. אתם פשוט רואים דברים שאנשים אחרים לא מסוגלים לראות או להבין, פשוט כי הם לא רואים את מה שאתם רואים.
אפשר לדמות נשמה עתיקה לאדם זקן...
הוא ראה הרבה, יש לו ניסיון חיים, הוא יודע דברים שילד בן 10 עדיין לא חווה כדי להבין.
ולכן הרצון שלכם לגרום לאנשים מסוימים להבין אתכם, לא יצליח, בדיוק כמו שילד בן 10 לא יבין מה זה אומר להיות נשוי עם ילדים.

סימן מספר 3.1  - אין לכם סבלנות לשיחות שטחיות או דברים שטחיים.
לא מעניין אתכם מי אמר למי, או מה ההיא עשתה עם ההוא... אתם אולי משתתפים בשיחות כאלו עם חברים שלכם, אבל בפנים, אתם לא מבינים את הצורך בהם. אתם רוצים לדבר על מהות החיים, על היקום ועל עצמכם.
אתם איכשהו תמיד תמצאו את עצמכם מגיעים לשיחות עמוקות, וחברים שלכם תמיד יודעים שאתכם הם יכולים לדבר על הכל. בגלל שאתם מבינים עומק, אתם לרוב תדעו לא לשפוט אנשים אחרים בחומרה מידי, אתם פחות אוהבים ומתחברים לדברים חומריים – אתם לא מבינים מה כל כך מהנה בהם. אתם תעדיפו בכל זמן נתון לקרוא ספר טוב , לשמוע הרצאה מעניינת או לטייל בטבע מאשר ללכת לקניון.  

סימן מספר 4 – אתם לא יודעים לזייף דברים.  
אתם שקרנים גרועים. בשביל לתחזק את השקר אתם צריכים לאסוף הרבה מאוד כוחות ואנרגיה ולכן תעדיפו להגיד מלכתחילה את האמת.
כמו כן, אתם גם לא יודעים לזייף מערכות יחסים. אם אתם לא אוהבים ומתחברים למישהו, אין לכם שום צורך במערכת היחסים הזו. אתם לא זקוקים להרבה חברים, אלא לחברים אמיתיים, ורוב הסיכויים שמספיק לכם חבר אחד או שניים משמעותיים וזה ממלא אתכם.   

סימן מספר 5 – אתם רגישים
אתם מרגישים אנשים אחרים.
אתם קולטים אנשים בין השורות ומבינים מה מפעיל אותם, גם כשהם לא יודעים מה מפעיל אותם, ולעיתים אף מצליחים "לקרוא מחשבות" של אחרים. 
אתם מופנמים ולא מרגישים צורך "לצעוק" ולהחצין את עצמכם.

סימן מספר 6 – אתם אוהבים ונהנים להיות לבד!
נשמות עתיקות זקוקות ללבד שלהם כמו אוויר לנשימה! אתם מסוגלים להיות לבד עם עצמכם ולא להרגיש משועממים לרגע. אתם מוצאים דרכים למלא את עצמכם ומרגישים לפעמים שאתם מעדיפים להיות לבד, מאשר עם אנשים אחרים. יכול להיות שהחברה והסביבה מרימה לכם גבה, לא מבינה איך אתם מסוגלים להיות כל כך הרבה זמן לבד... אך הם לא מבינים עד כמה זה דבר מהנה עבורכם.

סימן מספר 7 -  אתם רואים את העולם אחרת!
אין לכם על זה הסבר הגיוני. אתם לא באמת מצליחים למלל את ההרגשה שלכם למילים, אבל אתם פשוט רואים את העולם בצורה שונה. לפעמים, אתם מסתכלים על אנשים ועל החברה וחושבים לעצמכם "איך הם לא רואים שהכל זה משחק?".
אתם מצליחים לראות את "התמונה הגדולה" הרבה פעמים, ומבינים דברים שאין לכם יכולת להסביר אותם.

אז מה עושים עם כל זה?
קודם כל, עצם המודעות לכך שאתם נשמות עתיקות, לכך שאתם לא לבד ויש לכל התחושות שלכם הסבר (וכן, יש עוד אנשים שמרגישים כמוכם. אתם פשוט עדיין לא הכרתם אותם) כבר יכול להקל עליכם מאוד ולשחרר לכם את תחושת הכעס העצמי, את המחשבה שאתם אולי "משוגעים" או "לא בסדר". ולדעת – שאתם הכי בסדר בעולם ואף יותר מזה! 
יש לכם תפקיד גדול!
מה שאתם מרגישים הוא לא מובן מאליו, 
זה לא סתם שאתם מרגישים אחרת מרוב האנשים, יש לזה משמעות ואסור לכם לשמור את המחשבות שלכם והתחושות שלכם בבטן. 
הדרך שבה אתם תופסים את העולם חשובה ויש לכם גם תפקיד חשוב – להעיר אנשים, להעלות למודעות את הדברים שאתם רואים ואנשים אחרים עדיין לא ולקחת חלק ביצירת עולם טוב יותר.

עד כאן להפעם,
אהבתם את הפוסט? מוזמנים לשתף אותו
יש לכם שאלה? רוצים להביע את דעתכם? 
כתבו לי כאן למטה ואני מבטיחה לענות במהרה.

המשך יום נפלא, 
באהבה, עתליה 

קבלו סרטון בלעדי: מה זה גלגול נשמות ושחזור גלגולים 

ואיך זה יכול לעזור לכם בחיי היום יום לחצו כאן לקבלת הסרטון




יום ראשון, 24 באפריל 2016

איך גייסתי 3 מיליון ש"ח ב3 חודשים?

היי חברים,

היום, החלטתי לשתף אתכם בדבר מאוד משמעותי שקרה לי בחיים.  

הפוסט בכוונה ארוך, כי החלטתי שאני לא רוצה להשמיט שום דבר חשוב שיכול לעזור לכם לפרוץ את אזור הנוחות, לחזק את הביטחון העצמי שלכם ולהחדיר בכם מוטיבציה לעשות את זה גם!

מאז שאני זוכרת את עצמי, הייתי בן אדם עצמאי. כזו שאוהבת לעשות את הדברים בדרך שלה. מגיל מאוד צעיר התחברתי לעולם היזמות העסקית. (לא אספר לכם כאן על זה שבגיל 16 הקמתי אתר מיוחד שהצליח מאוד שהיה מיועד לבנות).

בהרגשה האישית שלי, בתור שכירה, הרגשתי כמו חיה בכלוב. הרגשתי כאילו לקחו סוס פרא, ונעלו אותו בכלוב קטן, ואם רק היו נותנים לו לצאת החוצה מהגבולות שלו, הוא יוכל לרוץ ולהתפרע.
אז כל פעם שהייתי רואה אפשרות (גם אם הכי קטנה) לצאת מהכלוב שלי, הייתי מנצלת אותה.

בגלגול הקודם שלי (כי עברו חיים שלמים מאז שהפכתי לעצמאית) עבדתי בתור משווקת פנסיונית. כזו שמוכרת קופות גמל והשתלמות.
ושוב, כאחת שלא אוהבת לעשות דברים כמו כולם, את המסלול המקצועי שלי עברתי לפני שהתחלתי ללמוד לתואר, כך שמה שקרה בפועל, זה שקיבלתי את הרישיון המקצועי שלי, לפני שסיימתי תואר.

מה שקרה בעצם, זה שמצד אחד, היה לי רישיון ויכולתי להתקדם בתפקיד, אבל מצד שני לא באמת יכולתי להתקדם כי לא הייתה לי אפשרות לעבוד במשרה מלאה (כי לא סיימתי תואר). בעצם, לא היה קיים תפקיד שהתאים עבורי. הייתי תקועה.

אני מספרת לכם את ההקדמה כי היא חשובה. מכיוון שנקודת המפנה התחילה שם! נקלעתי לסיטואציה, שבקלות רבה מישהו אחר היה מקבל אותה כ"זה המצב", "אין מה לעשות", "צריך להמתין". אבל כפי שכבר הבנתם, אני לא אחת שאוהבת לתת למישהו אחר להכתיב לה מה לעשות- ולא לקחתי את המצב שלי כמובן מאליו.

לא ראיתי במצב שלי כמוחלט ושאי אפשר לשנות אותו. אפילו שהייתי "בורג קטן במערכת", אמרתי לעצמי שאני עדיין יכולה להפוך את המצב שלי ליותר טוב. אחרי שנתיים בשירות לקוחות (מי שאי פעם עבד בשירות לקוחות יודע שאחרי 10 חודשים כבר יוצאת הנשמה), לא יכולתי לסבול את המחשבה להמשיך ולחכות עד לסיום התואר ולא להתחיל לעבוד ולהשתמש ברישיון שקיבלתי.

אז מה שעשיתי, זה לשאול את עצמי "איך אני יכולה להפוך את הסיטואציה כך שתתאים בדיוק למה שאני רוצה?" איך בכל זאת אני יכולה לעבוד בזה, ועדיין להישאר בתפקיד סטודנט (מזכירה לכם- לא קיים תפקיד כזה). ברגע ששאלתי את השאלה הזו, התחילו לעלות לי פתרונות.

אני לא אשכח את הסיטואציה הזו, היא קרתה ביום ראשון, ביום שקיבלתי את הרישיון שלי!

כל השבוע חשבתי על השאלה "איך אני יכולה לעבוד בתור משווקת ועדיין לשמור על משרת הסטודנט".
וכששואלים את השאלות המדויקות, עולות גם תשובות מדויקות.  
הפתרון שלי היה, שאהיה משווקת בתוך שירות הלקוחות, ואמכור את המוצרים דרך הטלפון (דבר שלא היה קיים באף בית השקעות, עד אותו הרגע לפחות). 

עד אותו הרגע, כל המכירות בוצעו בפגישות שטח, ללקוחות שיש להם קופות מעל סכום מסוים. כאשר כל הלקוחות שיש להם קופות מתחת לסכום הזה, לא היה אפקטיבי להיפגש איתם בבית (עלות מול תועלת).  
לא רק שזה לא היה אפקטיבי, הנציגים בכלל לא שאלו לקוחות לגבי הקופות הקטנות כי ידעו מראש שאין מה לעשות איתם.

לכן,  החלטתי, שכל הלקוחות שיש להם סכומים נמוכים, ואין אפשרות לבוא אליהם ולקיים פגישות שטח- אני אשוחח איתם.  הרי שיש שפע של לקוחות כאלו. וכמו שאני תמיד אומרת "קצת מכל אחד זה הרבה ביחד".

כבר ביום שבת, ישבתי בבית והכנתי מצגת, אקסל ותכנית עבודה מסודרת. התאמנתי עליה, עשיתי טבלאות, הכנתי תרשימים, רשמתי בדיוק איך זה הולך לעבוד כך שביום ראשון, כשאני אציג את הרעיון למנהל שלי, לא יהיה סיכוי שהוא יגיד לי "לא". הכנתי הצעה שאי אפשר לסרב לה. 

יום ראשון הגיע- הצגתי למנהל שלי את הרעיון כשהדבר הראשון שיצא לי מהפה היה "אני רוצה שהפרויקט הזה יהיה שלי, הבייבי שלי". 

מהרגע שהצעתי לו את הרעיון, כל מיני מנהלי מחלקות, נציגים, עובדים למיניהם, באו ואמרו לי "אנחנו מנסים להגיד את זה למנכ"ל כבר 5 שנים, היה לנו רעיון כזה כבר לפנייך, וזה לא יצא לפועל." או תגובות כמו "זה לא יעבוד כי לא יתגמלו את הנציגים על הלידים שלך, זה לא שווה להם" (לידים, זה לקוחות מתעניינים/רלוונטיים).

למרות זאת, אחרי שבועיים (ואחרי שהמנהל שלי קיבל אישור מהמנכ"ל)- יצאתי לדרך!

לא היה לי ניסיון בתפקיד, אבל לקחתי את כל מה שעד אז למדתי וידעתי ופשוט התחלתי!

עשיתי הכל, דאגתי לתת מוטיבציה ולדרבן את הנציגים להעביר לי לידים (לידים שהם לא היו מתוגמלים עליהם), התקשרתי ללקוחות, סגרתי איתם, עשיתי את התפעול, עשיתי את המעקב, דאגתי ללמוד ולהתמקצע, דאגתי לשאול משהו כשלא ידעתי מה לענות, עשיתי חישובי סגירה, עשיתי את הכל.

הסגירות שלי היו על סכומים נמוכים (אני מדברת איתכם על סכומים של מאלפיים ₪, ועד לסכומים של70 אלף ₪). כל דבר רשמתי, על הכל היה לי מעקב, וכל חודש הסגירות שלי עלו. 



בדרך הצלחתי להשיג לנציגים תגמול על הלידים שלהם.
בדרך גיליתי לקוחות ש"פתאום" מה10,000 ₪ שלהם, יש להם עוד קופה של 200 אלף. 
אם בהתחלה חששו להצטרף אליי, חששו להעביר לי לידים, הגעתי למצב שהיו לי יותר לידים ויותר לקוחות מאשר זמן לחזור לכולם.

והדבר הכי מדהים שקרה, זה שמהמצב שאמרו לי שזה לא ילך, שחשבו על זה כבר פעם וזה לא עבד, הגעתי למצב שאחרי 3 חודשים כבר לקחו את זה כמובן מאליו.

לפני חודש ביקרתי שם, וסיפרו לי שעד היום הם ממשיכים ושואלים לקוחות גם על סכומים נמוכים שלהם.

אז מה אני רוצה שתיקחו מזה?


1. בחיים, אבל בחיים לא משנה מה קורה, אל תיקחו את הסיטואציה שלכם כאמת מוחלטת, כמובנת מאליו, כסיטואציה שאין מה לעשות. לא משנה איפה אתם.


2. תשאלו את השאלות הנכונות. תשאלו את עצמכם מה אתם יכולים לעשות כדי לשפר את המצב שלכם, ואיך אתם יכולים לקבל בדיוק את מה שאתם רוצים?

3. אם יש משהו שאתם רוצים לעשות, היו רציניים לגביו. הכינו תכנית ברורה ואל תתנו למזל לקבוע לכם את התוצאות. רעיונות יש לכולם, בטוח יש מישהו שחשב על הרעיון שלכם, אבל האם הם עשו עם זה משהו? היו הראשונים שלא רק מעלים רעיון, אלא גם תכננו איך לבצע אותו.

4. חשוב שיהיה לכם תכנית ברורה, כזו שאי אפשר לסרב לה.

5. תהיו בטוחים בעצמכם. ביטחון עצמי, והידיעה שאתם יכולים לעשות משהו גובר על כל חוסר ניסיון שאולי יש לכם. אל תתנו לאף אחד להגיד לכם מי אתם ומה אתם מסוגלים לעשות.

6. כשכולם אומרים לכם שמשהו לא יעבוד, או שניסו את זה כבר קודם, תגידו תודה ותמשיכו בשלכם. דרך אגב, זה סימן גם שאתם עושים משהו טוב ושונה J

7. בהתחלה, יחששו להצטרף אליכם, אבל אם תתמידו, בשלב מסוים כולם יבואו ואפילו ייקחו את מה שאתם עושים כמובן מאליו ו"איך לא עשינו את זה קודם?".

8. עם נחישות, התמדה ודבקות במטרה, תשיגו את מה כל מה שאתם רוצים.

9. היו פתוחים ללמוד, ולשאול אנשים שמבינים בתחום ושיכולים לעזור לכם להתמקצע וללמוד.

10. תעקבו אחרי ההישגים שלכם. מה שמודדים גדל.


עד כאן להפעם,
אהבתם את הפוסט? יש לכם שאלה? רוצים להביע את דעתכם?
כתבו לי כאן למטה ואני מבטיחה לענות במהרה.

המשך יום נפלא, 
באהבה, עתליה 


יום שלישי, 8 במרץ 2016

המילה שהופכת את החיים שלכם לבינוניים

פיתחתי אלרגיה חמורה.
אלרגיה למילה.
זו מילה, שאם משתמשים בה בצורה הלא נכונה, היא גורמת להרבה מאוד נזקים, גם בחיים האישיים שלנו, וכפועל יוצא- גם על העולם שלנו. 

המילה היא:  "צריך" (צריך/צריכה/צריכים).

אנחנו חיים בעולם של "צריך". 
"אני צריך ללכת לעבודה" 
"אני צריך ללמוד לתואר" 
"אני צריכה להתחתן ולהביא ילדים". 

אם אתה בונה את החיים שלך על סמך מה שאתה צריך לעשות, אתה בונה לך חיים בינוניים ומתוך פשרה. אז מה באמת מסתתר מאחורי הצריך הזה? 
תחשבו על זה לרגע ברצינות. 
מאחורי כל הצריך הזה, מסתתר הרצון שלנו לרצות (מלשון- ריצוי).
ריצוי של המשפחה, של החברים ובכלל, מילוי הציפייה של האנשים והחברה שסובבים אותנו, לחיות את החיים בדרך שאנחנו "אמורים לחיות אותם", בטענה ש"ככה זה החיים ואין מה לעשות".  

כולנו נולדנו לתוך עולם שכל הזמן אומר לנו איך לחיות. 
מעולם לא נתנו לנו לבחור לבד מה מתאים לנו!  
מוסדות החינוך אומרים לנו מה צריך ללמוד כדי להתקבל לעבודה טובה, 
התקשורת אומרת לנו מה לחשוב ומה להרגיש, 
תעשיית האופנה אומרת לנו מה הטרנדים... ועוד ועוד... 
ואנחנו? אנחנו לרוב מסכימים והולכים אחרי כולם, בעיקר כדי להרגיש שייכים, ואם חלילה נחליט לעשות משהו אחר, ניחשב למשוגעים/ שונים. (למרות שבסוף, כולם שונים וכולם מיוחדים. רק יש כאלו שמרשים לעצמם להיות כאלו, ויש כאלו שלא). 
ונניח החלטתם לעמוד על שלכם, לעשות את מה שאתם רוצים ולא את מה שאתם צריכים? אתם תצטרכו ללמוד לעמוד על שלכם. כי כשכולם רגילים להיות כמו כולם, לעשות את מה שצריך כמו כולם - כדי להוכיח לעצמם שאכן לא הייתה להם ברירה אחרת, הם ינסו לשכנע אתכם להתפשר גם....




אחד הדברים המשמעותיים שקיבלתי מאמא שלי הוא, שהיא אף פעם לא אמרה לי מה אני צריכה לעשות או מה אני צריכה להרגיש, היא תמיד נתנה לי להחליט לבד. היא באופן אישי, הייתה יחסית קיצונית עם זה, כך שגם חסרונות היו בזה. אך בדיעבד, למרות שלפעמים זה היה מאתגר, ולמרות שלפעמים רציתי שמישהו אחר יקבל עבורי את ההחלטות ויגיד לי מה לעשות - זה הפך אותי למי שאני היום. 

העובדה שהחלטתי לבד, מה מתאים לי ומה לא
מה אני יכולה ומה לא 
עזר לי לסמוך על עצמי ולפתח ביטחון עצמי ביכולת שלי.
לא קרו לי הרבה מאוד מקרים בהם הרגשתי מבולבלת לגבי מה שאני רוצה לעשות בחיים, כי הייתי למודת ניסיון באיך לקבל החלטות באופן עצמאי. 
למדתי שגם אם אני מקבלת החלטה לא נכונה, זה לא סוף העולם, להפך.
לפעמים, זה שאתה מקבל החלטה שגויה, מלמדת אותך המון לגבי מה אתה לא רוצה לעשות, מה לא מתאים לך. וזה, לא פחות חשוב. 
אבל הכי חשוב, למדתי שאני אדם חופשי, אני לא צריכה לעשות שום דבר שאני לא באמת רוצה לעשות,
שהכל זה בחירה שלי. 
כשהתבגרתי, הופתעתי לגלות איך אנשים עושים דברים שהם לא אוהבים, רק כי צריך. 
זה היה משגע אותי. אני ממש זוכרת את התחושה, תחושה של חוסר הבנה משוועת איך הם לא רואים את מה שאני רואה. זה פשוט לא היה נתפס בעיני. 

אני זוכרת מקרה מאוד ספציפי. אחרי הטיול הגדול, הגיע השלב של - "מה אני הולכת לעשות עם החיים שלי". או- "מה אני רוצה להיות כשאהיה גדולה".
באופן אישי, לא התלהבתי על הרעיון של ללכת ולעשות תואר - לא הבנתי למה אני צריכה ללמוד לתואר שלא באמת נותן לי כלים וידע על עולם העסקים האמיתי, אלא רק תיאוריה.
לא הבנתי, למה אני צריכה ללמוד מקצועות שלא מעניינים אותי, שלא מאתגרים אותי, שמתסכלים אותי, ואני לא רואה שום דרך איך הם יעזרו לי להגשים את החלום שלי.
התחלתי לנסות ולבדוק אלטרנטיבות אחרות וכשדיברתי עם חברים שלי על זה, השיחה התנהלה בערך ככה:
הם: אי אפשר לדלג על התואר
אני: למה? 
הם: כי צריך
אני:  אבל... למה? למה אני צריכה?
הם: כי בלי תואר אי אפשר להתקדם בעבודה ובחיים.
אני: אבל מה אם... אני לא רוצה להתקדם בעבודה?
מה אם... אני רוצה להיות בכלל עצמאית? להקים עסק? סטארט אפ?
אם אני אהיה עצמאית, אני אהיה הבוסית של עצמי-  ולי לא איכפת שאין לי תואר.

בסוף עשיתי את התואר (בעיקר כי לא מצאתי אלטרנטיבות וחשבתי שאני אולי משוגעת כי אף אחד לא ראה או הבין על מה דיברתי), וסבלתי מכל רגע... וככל שעבר הזמן, הבנתי יותר ויותר שצדקתי, והאלרגיה התחזקה וכעסתי על עצמי. כעסתי שהכנסתי את עצמי לסיטואציה שאני סובלת בה, בגלל שמישהו אחר אמר לי שזה מה שאני צריכה.

מאז, התחלתי לבדוק את הדברים האלו יותר לעומק, וגילית שלל סיבות שבגלל אנשים עושים את מה שהם צריכים ולא את מה שהם רוצים.

הנה חלק מהם: 

* כי הם חושבים שיש למישהו אחר תשובות, שמישהו אחר יודע יותר טוב מהם מה טוב עבורם.
* כי הם סומכים על מי שנתן להם את העצה יותר מאשר על עצמם.
* כי אין להם מספיק ביטחון וידע במה שהם כן רוצים, והם לא יודעים איך להשיג את זה.
* כי הם מחפשים להוריד מעצמם אחריות- אם מישהו אחר מחליט במקומם, או נותן להם עצה, וזה לא מצליח – "הוא אשם".

עכשיו... אולי אתם חושבים לעצמכם שזה אחלה בתיאוריה, אבל המציאות היא שונה.  שאני צריכה להיות ריאלית, כי אי אפשר באמת לעשות כל הזמן רק מה שאנחנו רוצים.
אז אתם צודקים.
לכל "צריך" (ובעצם לכל דבר שעושים) יש השלכה. 
עממה, יש שני סוגי השלכות:
יש השלכה של הפסד, והשלכה של רווח.

כאשר ההשלכה היא השלכה של הפסד, הסיכוי שתעשה את מה שצריך גדול יותר וההחלטה איך לעשות את זה תהיה קלה יותר ולהפך. 
כאשר ההשלכה היא השלכה של רווח, יהיה לך קשה יותר לקבל החלטה לבד, ולא בטוחה שאתה באמת תעשה את מה שאתה רוצה. 

אסביר. 

דוגמא להשלכה של הפסד: 
אתם צריכים לשלם חשבון חשמל אחרת ינתקו לכם אותו.
אתם צריכים לעבוד בעבודה שאתם שונאים, כי יש לכם חשבונות לשלם. 

דוגמא להשלכה של רווח: 
להתחיל עם בחורה/בחור שמוצא חן בעינכם.
לפתוח את העסק שתמיד חלמתם עליו. 

כשיש מה להפסיד, בהחלט יש מצב שאתם תצטרכו לעשות דברים, רק כי צריך. 
פשוט כי זה עניין של הישרדות. ולכן, אין כאן יותר מידי מקום לברבורים. 
א-ב-ל
כשיש לכם מה להרוויח, הוווו... שם מתחיל העניין האמיתי. 
דווקא במקומות האלו, אתם תראו שאנשים נוטים הרבה יותר להתייעץ ולשאול אנשים אחרים, במחשבה שגויה שהם יודעים יותר טוב מה ההחלטה הנכונה עבורם.

"אבל לא כדאי להתייעץ עם מישהו שיודע יותר טוב בנושא הזה ממני?". 
אז ככה, אתם חייבים לזכור פרט קטן אך קריטי - כל אדם תמיד ולעולם, ידבר מתוך נקודת המבט שלו. הוא יענה לכם לפי האמונות שלו, הניסיון שלו והראייה שלו על העולם. 
ולמה זה כל כך חשוב? כי מי קבע שהוא באמת מומחה לתחום? מי החליט שמה שהוא חושב הוא נכון עבורכם? שהניסיון שלו הוא בהכרח רלוונטי עבורכם? 

האם כל החלטה צריכה להיעשות לבד? 
לא בהכרח, אבל אני כן ממליצה לזכור את הנקודה הזו. 

מה אני רוצה שתיקחו מכאן:
עבור עצמכם: תתחילו לסמוך על עצמכם יותר, ולהוריד את כמות הפעמים שאתם מתייעצים עם אחרים, תדעו שאין אף אחד בעולם שיודע יותר טוב מכם- מה טוב לכם. גם לא ההורים שלכם, גם לא החברים שלכם.
זה לא אומר שאתם לא יכולים להתייעץ ולקבל עזרה- אבל תדעו ממי לקבל עזרה. (רמז- ממי שנמצא במקום שבו אתם רוצים להיות. וגם פה, היזהרו. "יש אינסוף דרכים להגיע למרכז העיר" – בדקו האם הדרך מתאימה לכם.)
עבור אחרים: גם אתם לא יודעים מה הכי טוב עבור אנשים אחרים, היזהרו מלהגיד לאחרים איך הם צריכים לחיות את החיים שלהם.
אם אתם מייעצים ועוזרים למישהו אחר, שימו לב שאתם לא מקבעים לו את המחשבה על הדרך שלכם. עזרו לו למצוא את הדרך שלו. ודעו- שלא כל מה שמתאים עבורכם מתאים גם עבורו.

זכרו:

תמיד יש לכם בחירה, ולבחירה תמיד יש השלכות, וההשלכות הם תמיד עליכם, ולא על אף אחר, ואתם הם אלו שצריכים לחיות עם ההשלכות האלו.
לכן, אל תשכחו אף פעם, שאתם, ורק אתם, יודעים מה טוב לכם.

עד כאן להפעם,
אהבתם את הפוסט? יש לכם שאלה? רוצים להביע את דעתכם?
כתבו לי כאן למטה ואני מבטיחה לענות במהרה.

המשך יום נפלא, 

לקבלת עדכונים ותכנים בלעדיים - השאירו שם ומייל

האי מייל שלכם - קדוש עבורי. לא אתן אותו לאף גורם אחר ללא אישורכם!