כיום, יותר ויותר אנשים מבינים ומגלים כי המשוואה "ידע=כוח" אינה נכונה.
ידע הוא לא כוח, ידע הוא כלי המאפשר לייצר כוח.
איך מייצרים כוח אמיתי? ע"י שימוש בכלי בצורה הנכונה.
וכמו כל דבר בחיים, גם לידע יש שני צדדים- הצד הטוב והצד הפחות טוב, ושימוש לא נכון בכלי הזה, יכול לייצר מלכודות מסוכנות.
האמונה הרווחת היא, שככל שאדם לומד ומודע יותר, כך קל לו יותר להתקדם ולהצליח בחיים. אך האם זה נכון? האם ניתן לומר בוודאות מוחלטת כי למידה או מודעות בהכרח הופכת את חיי האדם לקלים , מצליחים ומאושרים יותר? כמובן שלא.
הצרה האמיתית היא, שהחברה שלנו מעודדת ומקדשת למידה ורכישת ידע במקום לעודד ולקדש מעשים!
יש משפט שאומר "העולם מלא באנשים עם כוונות טובות"- אך האם כוונות טובות עושות שינוי? ממש לא!
כך גם ידע. העולם מלא באנשים שיודעים דברים ולא עושים איתם כלום.
היקום מתגמל על מעשים ולא על דיבורים!
אם אתם רוכשים / לומדים / צוברים ידע חדש, ולא דואגים ליישם אותו כמו שצריך- אתם נחשפים באופן אוטומטי למספר מלכודות מסוכנות:
תמיד יהיה מישהו שיחשוב אחרת מאיתנו או משהו חדש שיכול לעזור לנו, אך מבלי ליישם קודם את הידע הקיים, זה רק מייצר עוד קרקע פורייה לבלבול.
בלבול עוצר אותנו מלפעול!
ברגע שלא עושים כלום, ונתקעים- זה באופן אוטומטי מחזק את פער הציפייה. הפער שקיים בין מה שאנחנו רוצים להגיע אליו, לבין איפה שאנחנו עכשיו.
לרכוש ידע נוסף מבלי ליישם אותו, זה בדיוק כמו לקנות עוד אוכל, כשהמקרר כבר מלא.
לא רק, שאין לכם לאיפה להכניס את המצרכים, גם לא השתמשתם במצרכים שכבר קניתם. המוצרים מתחילים להתקלקל, ומה שקורה בסוף, זה שגם בזבזתם את הכסף שלכם, גם בזבזתם את הזמן שלכם בלקנות את האוכל וגם זרקתם דברים שמעולם לא השתמשתם בהם. אה, ועדיין נשארתם רעבים!
תנו לי לנחש, התשובה היא: לא.
למה?
כי אתם כבר מכירים אותו. אתם מכירים את ההתחלה, האמצע והסוף.
אתם מאבדים את אלמנט ההפתעה והחידוש ברגע שאתם שומעים אותו בפעם הראשונה.
אם אתם קוראים משהו, שומעים משהו ואומרים לעצמכם שתעשו את זה אחר כך, או תעברו על זה שוב יותר מאוחר, אוטומטית, הורדתם 50% מהסיכוי לעשות אותו.
אותו ידע נהפך ל"דהוי" ו"בלוי"- הוא כבר לא מרגש באותה העצמה כי כבר שמעתם אותו בעבר. אפשר לומר שככל שלומדים ידע מבלי ליישם אותו, מייצרים סוג של "חיסון" נגדו. הוא פחות משפיע עליכם ובכך הסיכוי שתיישמו אותו פוחת! ואז משפטים כמו "אני כבר יודע את זה" מתחילים לעלות.
אם למדתם משהו- ולא יישמתם אותו במציאות, אין לכם פריבילגיה לומר שאתם "יודעים את זה", כי עדיין לא עשיתם את זה בפועל. לדעת משהו ולעשות אותו, זה שני דברים שונים. קיים פער גדול מאוד בין להבין משהו בראש, לבין להרגיש אותו ברגליים ובשטח.
למה הכוונה?
האשליות האלו מייצרות לא פעם מצבים שבהם אנשים יכולים להאמין לעצמם כשהם אומרים ש"המצב שלהם הוא שונה" או "עליי זה לא עובד" או ש"ניסיתי כבר הכל ושום דבר לא עוזר".
כל המשפטים האלו תוקעים ומנצחים את המצב.
דמיינו, שאתם הולכים לקורס שבו מלמדים אתכם איך בונים בניין חדש. במשך שנה שלמה, מלמדים אתכם מא'- ת' , כיצד בונים בניין. מלמדים אתכם איך לדבר עם ספקים, איזה אישורים אתם צריכים לתת לעירייה, איך לסרטט תוכניות וכו'.
מלמדים אתכם ה-כ-ל חוץ מדבר אחד- לא מיישמים אתכם את העבודה בשטח, בתכלס. הכל מלמדים אתכם על הנייר.
בסוף השנה, אתם יודעים את כל מה שאתם צריכים לדעת על מנת לבנות בניין מפואר, וכדי לתת לכם תחושה אפילו יותר טובה- נתנו לכם קורס מתנה שבו למדתם איך לעצב את הבית מבפנים, ובכלל- על כל מיני טרנדים של עיצובי בניינים.
עכשיו, אני רוצה לשאול אתכם, האם לדעתכם, אחרי השנה הזו- האם אפשר להגיד שאתם בוודאות יודעים לבנות בניין?
האמת העירומה היא- ממש לא.
דיבורים לחוד, ומעשים לחוד. לא משנה כמה תדעו דברים בתיאוריה, יש הבדל ע-צ-ו-ם בין מה שאתם יודעים וחושבים שאתם יודעים, לבין הפרקטיקה (גם אם התיאוריה היא הכי מפורטת שיש, גם אם התיאוריה מלמדת אתכם פרקטיקה).
איפה מתחילה המלכודת?
המלכודת מתחילה בכך, שאתם חושבים שאתם יודעים איך לעשות את זה, אתם מרגישים בטוחים בכך שתעשו את זה בצורה מסוימת, בזמן מסוים ובקלות יחסית, כי בתיאוריה אתם באמת יודעים.
אבל בפרקטיקה עוד לא עשיתם שום דבר.
ברגע שתתחילו לעשות, פתאום תחוו הרבה מאוד תסכולים מכך שזה לא הולך כפי שדמיינתם. ומיותר לציין, שזה יתסכל אתכם מאוד .
ידע ומודעות הם דברים נפלאים והכרחיים לצורך התפתחות אישית ועסקית, אך שימו לב כי אתם גם מיישמים אותם ויודעים כיצד להשתמש בהם בצורה נכונה.
התחילו לשים דגש יותר על העשייה שלכם ועל יישום הדברים שאתם יודעים ורק לאחר מכן, כאשר תדעו להגיד בביטחון שיישמתם וקיבלתם ממנו תוצאות בשטח- תעברו לידע הבא, שיביא אתכם לשלב הבא בעסק (ובחיים).
עד כאן להפעם,
אהבתם את הפוסט? יש לכם שאלה? רוצים להביע את דעתכם?
כתבו לי כאן למטה ואני מבטיחה לענות במהרה.
המשך יום נפלא,
באהבה, עתליה
ידע הוא לא כוח, ידע הוא כלי המאפשר לייצר כוח.
איך מייצרים כוח אמיתי? ע"י שימוש בכלי בצורה הנכונה.
וכמו כל דבר בחיים, גם לידע יש שני צדדים- הצד הטוב והצד הפחות טוב, ושימוש לא נכון בכלי הזה, יכול לייצר מלכודות מסוכנות.
האמונה הרווחת היא, שככל שאדם לומד ומודע יותר, כך קל לו יותר להתקדם ולהצליח בחיים. אך האם זה נכון? האם ניתן לומר בוודאות מוחלטת כי למידה או מודעות בהכרח הופכת את חיי האדם לקלים , מצליחים ומאושרים יותר? כמובן שלא.
הצרה האמיתית היא, שהחברה שלנו מעודדת ומקדשת למידה ורכישת ידע במקום לעודד ולקדש מעשים!
יש משפט שאומר "העולם מלא באנשים עם כוונות טובות"- אך האם כוונות טובות עושות שינוי? ממש לא!
כך גם ידע. העולם מלא באנשים שיודעים דברים ולא עושים איתם כלום.
היקום מתגמל על מעשים ולא על דיבורים!
אם אתם רוכשים / לומדים / צוברים ידע חדש, ולא דואגים ליישם אותו כמו שצריך- אתם נחשפים באופן אוטומטי למספר מלכודות מסוכנות:
מלכודת מספר אחת – תקיעות ובלבול
קרה לכם פעם, שמרוב שיש לכם מה לעשות, אתם לא יודעים מה לעשות קודם? או שמרוב שאתם חושבים יותר מידי אתם פשוט לא מוצאים שקט נפשי? כאילו "רועש" לכם? וכל מה שאתם רוצים שיהיה קצת "שקט שתוכלו לחשוב?". בלבול ועומס יתר, גורמים לנו להטיל ספק בעצמינו, במה שאנחנו יודעים, במה שאנחנו רוצים לעשות או במה שאנחנו חושבים שאנחנו מסוגלים לעשות.תמיד יהיה מישהו שיחשוב אחרת מאיתנו או משהו חדש שיכול לעזור לנו, אך מבלי ליישם קודם את הידע הקיים, זה רק מייצר עוד קרקע פורייה לבלבול.
בלבול עוצר אותנו מלפעול!
ברגע שלא עושים כלום, ונתקעים- זה באופן אוטומטי מחזק את פער הציפייה. הפער שקיים בין מה שאנחנו רוצים להגיע אליו, לבין איפה שאנחנו עכשיו.
לרכוש ידע נוסף מבלי ליישם אותו, זה בדיוק כמו לקנות עוד אוכל, כשהמקרר כבר מלא.
לא רק, שאין לכם לאיפה להכניס את המצרכים, גם לא השתמשתם במצרכים שכבר קניתם. המוצרים מתחילים להתקלקל, ומה שקורה בסוף, זה שגם בזבזתם את הכסף שלכם, גם בזבזתם את הזמן שלכם בלקנות את האוכל וגם זרקתם דברים שמעולם לא השתמשתם בהם. אה, ועדיין נשארתם רעבים!
מלכודת מספר שתיים: "קהות חושים"
הרשו לי לשאול אתכם שאלה: אם הייתי מספרת לכם את אותה הבדיחה 5 פעמים ברצף, האם הייתם צוחקים ממנה בפעם החמישית? האם תראו את אותו הסרט יום אחרי יום אחרי יום?תנו לי לנחש, התשובה היא: לא.
למה?
כי אתם כבר מכירים אותו. אתם מכירים את ההתחלה, האמצע והסוף.
אתם מאבדים את אלמנט ההפתעה והחידוש ברגע שאתם שומעים אותו בפעם הראשונה.
אם אתם קוראים משהו, שומעים משהו ואומרים לעצמכם שתעשו את זה אחר כך, או תעברו על זה שוב יותר מאוחר, אוטומטית, הורדתם 50% מהסיכוי לעשות אותו.
אותו ידע נהפך ל"דהוי" ו"בלוי"- הוא כבר לא מרגש באותה העצמה כי כבר שמעתם אותו בעבר. אפשר לומר שככל שלומדים ידע מבלי ליישם אותו, מייצרים סוג של "חיסון" נגדו. הוא פחות משפיע עליכם ובכך הסיכוי שתיישמו אותו פוחת! ואז משפטים כמו "אני כבר יודע את זה" מתחילים לעלות.
אם למדתם משהו- ולא יישמתם אותו במציאות, אין לכם פריבילגיה לומר שאתם "יודעים את זה", כי עדיין לא עשיתם את זה בפועל. לדעת משהו ולעשות אותו, זה שני דברים שונים. קיים פער גדול מאוד בין להבין משהו בראש, לבין להרגיש אותו ברגליים ובשטח.
מלכודת מספר שלוש:- אשליית הבמ"ה -ביטחון, מאמץ וזמן
אחת המלכודות, הקטלניות ביותר של רכישה ולמידת ידע ללא יישום היא אשליית הביטחון, המאמץ והזמן.למה הכוונה?
האשליות האלו מייצרות לא פעם מצבים שבהם אנשים יכולים להאמין לעצמם כשהם אומרים ש"המצב שלהם הוא שונה" או "עליי זה לא עובד" או ש"ניסיתי כבר הכל ושום דבר לא עוזר".
כל המשפטים האלו תוקעים ומנצחים את המצב.
דמיינו, שאתם הולכים לקורס שבו מלמדים אתכם איך בונים בניין חדש. במשך שנה שלמה, מלמדים אתכם מא'- ת' , כיצד בונים בניין. מלמדים אתכם איך לדבר עם ספקים, איזה אישורים אתם צריכים לתת לעירייה, איך לסרטט תוכניות וכו'.
מלמדים אתכם ה-כ-ל חוץ מדבר אחד- לא מיישמים אתכם את העבודה בשטח, בתכלס. הכל מלמדים אתכם על הנייר.
בסוף השנה, אתם יודעים את כל מה שאתם צריכים לדעת על מנת לבנות בניין מפואר, וכדי לתת לכם תחושה אפילו יותר טובה- נתנו לכם קורס מתנה שבו למדתם איך לעצב את הבית מבפנים, ובכלל- על כל מיני טרנדים של עיצובי בניינים.
עכשיו, אני רוצה לשאול אתכם, האם לדעתכם, אחרי השנה הזו- האם אפשר להגיד שאתם בוודאות יודעים לבנות בניין?
האמת העירומה היא- ממש לא.
דיבורים לחוד, ומעשים לחוד. לא משנה כמה תדעו דברים בתיאוריה, יש הבדל ע-צ-ו-ם בין מה שאתם יודעים וחושבים שאתם יודעים, לבין הפרקטיקה (גם אם התיאוריה היא הכי מפורטת שיש, גם אם התיאוריה מלמדת אתכם פרקטיקה).
איפה מתחילה המלכודת?
המלכודת מתחילה בכך, שאתם חושבים שאתם יודעים איך לעשות את זה, אתם מרגישים בטוחים בכך שתעשו את זה בצורה מסוימת, בזמן מסוים ובקלות יחסית, כי בתיאוריה אתם באמת יודעים.
אבל בפרקטיקה עוד לא עשיתם שום דבר.
ברגע שתתחילו לעשות, פתאום תחוו הרבה מאוד תסכולים מכך שזה לא הולך כפי שדמיינתם. ומיותר לציין, שזה יתסכל אתכם מאוד .
אז מה המסקנה?
ידע ומודעות הם דברים נפלאים והכרחיים לצורך התפתחות אישית ועסקית, אך שימו לב כי אתם גם מיישמים אותם ויודעים כיצד להשתמש בהם בצורה נכונה.
התחילו לשים דגש יותר על העשייה שלכם ועל יישום הדברים שאתם יודעים ורק לאחר מכן, כאשר תדעו להגיד בביטחון שיישמתם וקיבלתם ממנו תוצאות בשטח- תעברו לידע הבא, שיביא אתכם לשלב הבא בעסק (ובחיים).
עד כאן להפעם,
אהבתם את הפוסט? יש לכם שאלה? רוצים להביע את דעתכם?
כתבו לי כאן למטה ואני מבטיחה לענות במהרה.
המשך יום נפלא,
באהבה, עתליה
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה